התערוכה מציגה נקודת עצירה ברצף עשייה של כ-25 שנה. הרצף מאפיין את עבודותי  מתחילתה ולכן אני רואה קטע ממנה שאותו אני מציגה בתערוכה כפרגמנט שמתמקד בנושא או שניים אבל קשור וממשיך מכלול.

ההתמקדות במושג הכלי ובצורתו התוו את הדרך בה בחרתי ומאפשרת לי להתחבר למסורת הקדרות הקלסית והאוניברסלית.

אני מציגה כלים שנוצרו בעבודת אבניים, עשויים מחומר הפורצלן בתהליך שריפת הרדוקציה ושריפת האוקסידציה ב-1250מעלות.

האתגר עם חומר הפורצלן ותהליך השריפה מביא אותי לעיסוק מתמיד בחיפוש וההתנסות במציאת גבולות החומר, המתח שנוצר בין צורה וצבע, הדיוק, הדקויות והפרטים, השבריריות והשקיפות אותן ניתן ליצור בחומר הפורצלן לעומת תהליך שריפת הכלים בטכניקה הרדוקציה המאפשר תוצאות אקראיות בלתי צפויות ולעיתים אפילו גסות. למרות הניגוד הכל כך בולט בין שתי התהליכים, התוצאה היא כלי המשלב את שני הניגודין הללו לשלמות אחת.